המודעות לבידוד תרמי במבנים עלתה בשנים האחרונות. בונים פרטיים ורוכשי דירות מתחילים להתעניין בכל הנוגע לאופן בו הבית יוכל לחסוך להם בטווח הארוך בחשבון החשמל, וכמובן לספק להם נוחות הרבה יותר גדולה בזכות מזעור השפעת הטמפרטורה החיצונית על פנים הבית. יחד עם זאת, יש בלבול מאוד גדול לגבי מה עובד, מה נכון ואיך בכלל להתחיל לבחון איך להשקיע בבידוד תרמי.
מטרת הכתבה הזו היא לא להפוך אתכם לאנשי מקצוע בתחום, וגם לא למפקחים על בעלי המקצוע, אלא להכיר מהם הנושאים השונים שחשוב לתת עליהם את הדעת כאשר רוצים לצאת לדרך ולבודד את הבית.
קודם כל חשוב להבדיל בין דירה בבניין חדש ובין בנייה של בית פרטי. בד”כ במבנים חדשים תהיה דרישה לבניה ירוקה, שמכילה דרישות של תקני בידוד ודירוג אנרגטי. בקשו מהיזם לדעת האם הבניין נבנה לפי תקן בניה ירוקה. אם כן, אתם יכולים לבקש לדעת מהו הדירוג האנרגטי של יח”ד שלכם. דירוג אנרגטי של דירה דומה לדירוג אנרגטי של מכשירי חשמל – אתם שואפים שהדירוג יהיה כמה שיותר גבוה (A+, A, B). גם דירוג אנרגטי נמוך יחסית מבטיח טיפול מזערי של בידוד, שכן כל בניין שנבנה ע”פ תקן בניה ירוקה מחויב לעמוד בדרישות לבידוד תרמי (אלא אם נבנה לפני 2011).
בבית פרטי חשוב להקפיד על תכנון מראש של הוספת בידוד תרמי וטיפול בגשרים תרמיים. היות ותקן 1045 לבידוד תרמי הוא חלק מחוק התכנון והבנייה – כל מתכנן אמור לספק לכם את המידע הזה. יחד עם זאת, היות ואין אכיפה מסודרת כשאין דרישה לבניה ירוקה (וכמעט ואין כזו לבניה פרטית), הרבה פעמים אין בדיקה אמיתית לעמידה בדרישות. מה עושים?
רוב הציבור שגילה עניין בנושא פונה לרשתות החברתיות ומתעניין, קורא ולומד את הנושא. זה נפלא! יחד עם זאת, מה שיתאים לבית בערבה לאו דווקא נכון לבית בירושלים. אנחנו מדינה קטנה עם ארבעה אזורי אקלים, ובייחוד באזורים כפריים, היכן שבונים בבניה פרטית – יש השפעה גדולה מאוד של הסביבה על המבנה. דין בניה פרטית ודין בניה רוויה שלא נבנה על פי תקן בניה ירוקה זהה- צריך להתחיל ולבחון כל אלמנט בנפרד ולעשות התאמות בתכנון:
לבתי מגורים יש לפחות שני סוגים של קירות חוץ- קיר רגיל וקיר ממ”ד. לכל אחד מהם נדרש טיפול שונה, כיוון שהם עשויים מחומרים שונים. ממ”ד תמיד יהיה בנוי מבטון מזוין, וקיר אחר יכול להיות בנוי מכל שיטה שרק תרצו – בטון, בלוקים (והמגוון פה רחב ומגוון בפני עצמו), בניה קלה וכן הלאה.
לא יהיה אחראי לכתוב שבאופן גורף עובי של בידוד כזה או אחר יתאים לכל בית ובית ויאפשר לכם נוחות תרמית. לכן, לא אעשה זאת. לעומת זאת, ניתן להתחייב שהנחת הבידוד בצד החיצוני של הקיר יהיה יותר אפקטיבי, וגם יחסוך לקבלן טיפול בגשרים תרמיים (נרחיב על כך בהמשך). בלוק מבודד, למשל, הוא פתרון מצוין כדי לוודא שהקיר מבודד, אבל הוא לא יכול למנוע גשרים תרמיים או בעיות איטום. לכן- תמיד צריך לקחת בחשבון שקיר הוא חלק חשוב ועיקרי במעטפת שלכם, אבל הוא לא מהווה את כלל המעטפת וכל האלמנטים שלכם צריכים להתחבר לכדי יחידה אחת מבודדת. דמיינו צידנית – אם תיקחו אותה לים בלי המכסה – הקרח בתוכה יהפוך לשלולית הרבה יותר מהר. למרות שה”קירות” שלה מבודדים היטב.
לאורך השנה אנו בישראל מתמודדים עם ימים חמים וקרים המשפיעים על החללים הפנימיים של הבתים. בלא מעט בתים בישראל, אשר נבנו בשיטות ישנות, הבידוד מהטמפרטורות בחוץ אינו קיים, מה שמוביל דיירים רבים לצריכה גבוהה של חשמל ובמיוחד בימי הקיץ בהם מפעילים הדיירים את המזגנים לאורך שעות רבות.
הבנייה עם לוחות ICF שמה דגש על נושא הבידוד התרמי. מבנים שהוקמו בשיטה זו זוכים לבידוד תרמי ברמה גבוהה. בידוד מאפשר לחללי הבית לא להיות מושפעים מהטמפרטורות בחוץ. בימי החורף זוכים הדיירים לחללים בהם הטמפרטורה נעימה ונוחה ובקיץ אין תחושת מחנק וחום כפי שהדבר קורה בחוץ.
בבחינה אובייקטיבית שנערכה על ידי חברת “גולד הנדסה – ייעוץ טרמי למבנים בע”מ” נערכה השוואה בערכי הבידוד של חומרים שונים. בבדיקה התגלה פער משמעותי בערך הבידוד של ICF שהגיע לציון גבוה של 3.9 לעומת ערכים נמוכים שנעו בין 0.4-1.5 לחומרי בניין דוגמת בלוק שחור, בטון ובלוק לבן.
בבניין מגורים יש קירות נוספים שדורשים התייחסות והם קירות ההפרדה בין הדירה לחלל הלובי, או המעלית. אם הקיר הזה לא טופל על-ידי היזם בשלב הבנייה, אין ברירה אלא ליישם בידוד מבפנים.
אם החלטתם לבנות מרתף, או חצי קומת מרתף בבית, מעבר לנושא הקרינה וזיהומי הקרקע, חשוב להקפיד על בידוד ואיטום מצוינים בשלב הבניה. מה שלא יטופל כראוי כשהקיר נבנה והאדמה חפורה- יהיה מאוד קשה לתקן אחר כך.
ברצפת קרקע בדרך כלל נראה ריבועי קלקר משולבים ברצפת הבטון, וזוהי השיטה המוכרת בארץ למנוע השפעת טמפרטורת הקרקע לפנים הבית. יחד עם זאת, יש שיטות נוספות, והעיקר שתוודאו שיש התייחסות לכך בתכניות.
אם אתם בבניין מגורים, חשוב לבחון האם הרצפה שלכם היא מעל קומת עמודים, או חשופה לחוץ באופן אחר, כיוון שיש לכך השפעה אדירה על האופן בו תצטרכו למזג. גם דירה מעל חניון, לובי, מחסן וכן הלאה – כל חלל שאינו מממוזג שנמצא תחתיכם – מהווה השפעה על הטמפרטורה שלכם אם אין בידוד בין התקרה שמתחת והרצפה שלכם. גג יכול להיות מרפסת שמעל התקרה ויכול להיות גג טכני, הוא יכול להיות חשוף לגמרי לשמש והוא יכול להיות מתחת למאגר מים של הבניין. הוא יכול להיות גג שטוח או משופע, עם רעפים או עם חלל אחסון מתחת לרעפים ומעל החדר. בקיצור- יש מגוון סוגי גגות ולכל אחד נדרש לתת את היחס המתאים ולטפל בהתאם.
זו גם הזדמנות לציין שהגג מקבל את מרבית הקרינה, לכן – אם יש שטח גג, בייחוד בבתים פרטיים בהם שטח זה הוא משמעותי – העדיפו גוונים בהירים עד כמה שניתן. זה נכון כמובן גם לקירות הבית, אבל הגג מהווה מעבר החום הישיר וצריך לתת לו התייחסות מיוחדת. גג מגונן (“גג ירוק”) בהחלט מסייע לבידוד (דמיינו על מה הייתם מעדיפים ללכת יחפים בקיץ – על מדרכת אבן, בהירה ככל שתהיה, או על אדמה ועשבים?). לא חייבים גינה שדורשת השקיה, מספיק להניח תשתית ולתת לטבע לעשות את שלו. כמובן – גג מגונן צריך להיעשות ע”י אנשי מקצוע כדי להימנע מבעיות איטום ורטיבות. עוד מרכיב שיכול לסייע במיתון השפעת החום מהגג היא הצללה, ובבית פרטי אין הצללה טובה מפאנלים סולאריים – חוסכים אנרגיה באמצעות הפחתת הקרינה על הגג ומייצרים אנרגיה! שילוב של גג מגונן ופאנלים סולאריים הוא מבורך, שכן האדמה מצננת את החלק האחורי של הפאנלים המתחממים מהשמש.
כשאנחנו חושבים על בידוד הדבר הראשון שיעלה לנו לראש הוא חיפוי מבודד (בעל התנגדות גבוהה או מוליכות נמוכה) לקירות. זה מצוין ונכון, אבל כמובן שזוהי לא כלל המעטפת. הזיגוג הוא חלק בלתי נפרד ממעטפת הבית וחשוב להקפיד ולבחור בחלונות מבודדים אף הם.
החלונות מורכבים משני חומרים עיקריים – הזכוכית והמסגרת. זכוכית לבדה יכולה להיות מבודדת בזכות העובי שלה, הגוון שלה וציפויים שונים, וחלונות מבודדים יותר יהיו מסוג בידודית- זכוכית כפולה עם מרווח אוויר או גז ביניהן. לרוב יספיק אותו מפרט זכוכית לכל חלונות הבית, אולם בארץ צריך להקפיד גם לנושא הקרינה. יש להעדיף זכוכית שלא מחדירה קרינה ישירה וחום אל הבית. אין הדבר סותר הכנסה של אור. זכוכית בהחלט יכולה להעביר אור טבעי ולמנוע קרינה וחום במקביל. את הזכוכית מומלץ להתקין עם מסגרת מבודדת. יש מגוון אפשרויות בתחום הזה – כמו מסגרת מחומרים פחות מוליכים ממתכת, או אלומיניום עם נתק תרמי, וקיימת בשוק גם מסגרת מבודדת.
כאשר בוחרים מסגרת לחלון בד”כ השיקול יהיה כלכלי, ואכן מסגרות מטופלות עולות יותר. יחד עם זאת, מסגרת מבודדת תמנע הצטברות של עיבוי (“הזעה” של החלון), דבר שנגרם כתוצאה מהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין הזכוכית המבודדת מצד אחד והקיר המבודד מצד שני, שמייצרת שטח פנים קטן יחסית למסגרת לייצר עיבוי. בטווח הארוך ניתן להבחין בהרבה מקרים בעובש שמצטבר על איטום הסיליקון של החלון. פתיחת חלונות יכולה לסייע, אבל לא בטוח שתמיד תרצו חלון פתוח- ולכן, חשוב להשקיע בחלונות שלכם, ולאן רק בזכוכית.
לא תמיד נוכל ליישם את הכל במבנה קיים. אם אתם נמצאים בתהליך של שיפוץ מומלץ לתעדף את בעיות הבידוד. כלומר: האם יש בעיית רטיבות? היות ורטיבות משפיעה על הבריאות שלכם – כדאי להתחיל מלפתור את הבעיות הללו. לאתר את מיקום הבעיה, לטפל בה ולטפל ברטיבות הקיימת.
השפעה גדולה בבחירת האופן בו תבחרו לשפר את הבידוד התרמי היא מהו סוג הנכס, או יותר נכון- מהם רכיבי הנכס, האלמנטים ממנו בנויה כלל המעטפת? האם יש לכם שטח גדול של גג, כמו בבית פרטי? או האם יש לכם הרבה שטח זיגוג שפונה לכיווני דרום מזרח – דרום – דרום מערב? נסו לחשב מהם שטחי האלמנטים השונים שיש לכם לפי הרשימה של התכנון התרמי ותנו עדיפות לפי שטח המעטפת העיקרי, המשני וכן הלאה.
לפעמים לא תהיה ברירה, ודאי אם אתם משפצים דירה בבניין, ותצטרכו להוסיף בידוד מבפנים. כדי לחסוך בשטח, שיגזול משטח החדר, העדיפו חומרי בידוד כמה שפחות מוליכים. כך תוכלו לחסוך בשטח ולייצר חלל מבודד יותר. עדיין נדרש יהיה לפתור בעיות גשרים תרמיים, אבל זה נכון בכל מקרה, גם עם שימוש בחומר בידוד מוליך יותר. יחד עם זאת, היות והבידוד כאן הוא פנימי – נסו למצוא חומרים שאינם רעילים. אלו יסומנו עם תו ירוק וזה אומר שהם עומדים בהגבלות לתרכובות אורגניות נדיפות, או ללא תרכובות אלו כלל. הרבה מוצרים כאלו עשויים מחומרים ממוחזרים ולכן אינם מכילים רעלים למיניהם. היתרון הוא שלא תנשמו את הרעלים הללו בחדר ולא תעלו את זיהום האוויר הפנים מבני בביתכם. המודעות לנושא של איכות אוויר פנים מבנית עלתה מאוד בזכות הקורונה, וזו התרומה שלה לבריאות הציבור.
הזכרנו פה מספר פעמים את הגשרים התרמיים– אלו הם מעברי החום שנוצרים במחברים שונים בין אלמנטים (קיר חוץ עם קיר פנים, עמודים וחגורות מבטון, מפגש קיר חוץ עם רצפה או תקרה או מעקה, וכן אפילו עם מרפסת, וכן הלאה). חשוב להדגיש שגם בבניה קלה וגם בבניה קונבנציונלית קיימים גשרי קור ויש לתת עליהם את הדעת בכל מקרה. כדי להימנע מגשרים תרמיים רצוי לתכנן את מיקום הבידוד התרמי בחלק החיצוני של המעטפת ובאופן אחיד בין כלל האלמנטים. זוכרים את הדוגמה עם הצידנית? לזו הכוונה.
לאיטום יש להתייחס באופן דומה. איטום שאינו אחיד בחיבורים שבין אלמנטים מאפשר עיבוי ורטיבות, שגורמים עם הזמן לנזקים קשים למבנה, וחמור לא פחות – לעובשים ופטריות שהם נזק תברואתי נשימתי (השפעת המבנים על הבריאות שלנו). את האיטום מומלץ ליישם מבפנים לחללים רטובים (מקלחות, חדרי שירות, מטבחים), באופן שיגן על הבידוד התרמי. זאת מפני שמרבית חומרי הבידוד סופחים את הלחות, מאבדים מהערך התרמי שלהם וגם מהווים מצע גידול מצוין לבקטריות בסביבה לחה וחשוכה בתוך הקיר או התקרה. כדי להגן על רטיבות מבחוץ – יש ליישם את האיטום היטב גם מבחוץ, כמובן, ולוודא שגם בחיבורים נעשה איטום מקצועי.
בידוד תרמי הוא אחד מהנושאים שישפיעו בטווח הארוך על הנוחות שלכם, על חשבון החשמל שלכם ואף על שמירת איכות המבנה, ויותר חשוב – שמירה על איכות החיים שלכם והבריאות שלכם. בין אם תבחרו לבנות את הבית בבלוק, בבניה קלה, בעץ או אפילו ממכולה ממוחזרת – יש להקפיד על בידוד ואיטום נכונים ויישום שלהם בצורה מקצועית. המאמר נכתב באדיבות הדס פאר
