תיקון 101 לחוק התכנון והבניה - במה הוא עוסק?
מטרתו של תיקון 101 היא לייעל, לקצר ולפשט את תהליכי הרישוי הניתנים לציבור על ידי גופים ציבוריים כמו ועדת התכנון והבניה לדוגמה.
מתוקף תפקידם, גופים אלה מחזיקים בכוח רב, אשר עשוי לגרום לקבלת החלטות שרירותית, או חסרת התחשבות ביזמים ובונים פרטיים.
התיקון נולד כדי למנוע מצבים של הפסדים כספיים עבור יזמים ובונים פרטיים, עיכובים בקנה מידה של חודשים ושנים ארוכות , כאשר הפונה לקבלת רישוי אינו יודע מה סיבת העיכוב וכיצד אפשר לפתור את הבעיה ועוד.
אחד השינויים המשמעותיים שהביא איתו התיקון הוא קבלת המסמך הידוע בתור "תיק מידע להיתר" המכרז בתוכו את כל המידע הדרוש לגבי הכנה מוקדמת, מלאה ומקיפה של הפונה לקבלת רישוי – לצורך קבלת היתר בניה, שתפקידו לפזר את העמימות סביב תהליכי קבלת היתר בניה.
בנוסף, כל הליכי האישור מרוכזים באתר אינטרנט ממשלתי מסודר ומפוקח שנקרא "מערכת רישוי זמין", שם יכולים בעלי הרשאה מתאימה כמו קבלנים, אדריכלים ומהנדסים, לעקוב בצורה מקוונת אחר התקדמות תהליכי האישור של כל הגורמים הרלוונטיים.
למשל כאשר ממתינים לקבלת היתר בניה, ניתן להיכנס למערכת רישוי זמין ולראות איפה עומדת הבקשה להיתר מול רשות הכבאות וההצלה, תאגיד המים וגורמים רבים נוספים – כל אחד מהם בנפרד, באותו אתר אינטרנט.
המהלך מיועד לאפשר לבונים פרטיים וליזמים להשיג היתרי בניה בצורה ידידותית והוגנת יותר, תוך שהם יודעים מלכתחילה מה עליהם להכין לקראת קבלת היתר (תהליך מורכב ומייגע בפני עצמו) וכן לעקוב אחר התקדמות מתן האישורים על ידי הגופים השונים.
בנוסף, מהלך זה מחייב את הבונים והיזמים להכיר על בוריין את תקנות הבניה, את החקיקה בנושא, את הרגולציות ואת הכללים השונים, המיועדים להבטיח בניה בטוחה, תוך מניעת מפגעים וליקויים מסוכנים ובכך מתרחבת רמת האחריות של היזם ושל הבונה הפרטי. מידע נוסף ניתן לקראו כאן.
רוצים שיחת ייעוץ עם מומחה? השאירו פרטים
תיקון 101 לחוק התכנון והבניה נבו
הוצאת ספרים "נבו" היא המוציאה לאור המובילה בארץ של ספרות משפטית למשפטנים וסטודנטים למשפטים, מפעילה אתר שנקרא "נבו – המאגר המשפטי" ובו מופיע בין היתר גם תיקון 101 לחוק התכנון והבניה נבו.
מן הראוי לציין כי החוקים המופיעים באתר מצוטטים באופן מדויק ומלא כפי שנכתבו על ידי המחוקק (מה שהופך אותם לפעמים מעט בלתי מובנים למי שאינו משפטן…), אבל זה המקום המתאים ביותר לבדוק בו את לשון החוק כפי שהיא נכתבה במקור.
לדוגמה, החלק בתיקון העוסק בוועדות ערר, מתוך תיקון 101 לחוק התכנון והבניה נבו, הקובע מה יהיה ההרכב של ועדת ערר:
סימן ב'1: ועדת ערר
12א.(א) לכל מחוז תהיה ועדת ערר (בחוק זה – ועדת הערר) וזה הרכבה:
(1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, ובלבד שהוא מצוי בענייני תכנון ובניה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד עניינים בין תפקידו כיושב ראש לבין עיסוקיו האחרים;
(2) נציג מתכנן המחוז הבקי בענייני תכנון ובניה;
(3) חבר אחד שימנה שר הפנים, והוא אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים כמשמעותו בחוק המהנדסים והאדריכלים או בעל תואר אקדמי בתחום תכנון ערים ואזורים, ובלבד שיתקיימו בכל אחד מהם שניים אלה:
(א) הוא בקי בענייני תכנון ובניה;
(ב) הוא אינו עובד המדינה או עובד ועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז.
חבר כאמור ימונה על פי המלצת הארגון המייצג את מרב בעלי הכישורים האמורים, כפי שיקבע שר הפנים בהודעה ברשומות;
(4) (א) שני נציגי ציבור שימנה שר הפנים לאחר התייעצות עם יושב ראש הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות.
(ב) לא נמסרה עמדת יושב ראש הארגון כאמור בפסקת משנה (א) בתוך 45 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.
(ג) לא ימנה שר הפנים נציג ציבור שהוא חבר במועצה של רשות מקומית, בוועדה מקומית, בוועדה מיוחדת או בוועדה משותפת או שהוא עובד אחד הגופים האמורים.
(ב) בדיון בערר לפי סעיף 12ב(א)(3) על החלטת ועדה מקומית עצמאית או ועדה מקומית עצמאית מיוחדת, לעניין תכנית שבסמכותה לפי סעיף 62א, יצורפו להרכב ועדת הערר חברים אלה:
(1) נציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה השר להגנת הסביבה;
(2) נציג שר הבינוי והשיכון בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר הבינוי והשיכון;
(3) נציג שר התחבורה בוועדה המחוזית או נציג אחר שימנה שר התחבורה.
(ב1) חבר ועדת הערר ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים; ואולם חבר ועדת הערר, למעט יושב ראש ועדת ערר, שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו.
(ג) שר הפנים ימנה מזכיר לוועדה ערר, ויכול שימונה מקרב עובדי המדינה או שלא מקרב עובדי המדינה.
תיקון 101 לחוק התכנון והבניה מרפסות
בשל ההשפעה המשמעותית של תיקון 101 על נושא הרחבות, הקלות וחריגות בניה, הוא זכה גם לכינוי "רפורמת המרפסות"… בין היתר, התיקון מציין כי אין צורך לקבל היתר בניה כלל על שורה ארוכה של אלמנטים, שבעבר היו חייבים בקבלת היתר, למשל:
גדרות עד גובה מטר וחצי, שערים, גגונים, פרגולות וסככות – עד גודל מסוים, מתקני חניה לאופניים, מערכת אבטחה ועוד – בתנאי שאין בהם תוספת שטח בניה או תוספת בניית מבנה נלווה.
פטור מהיתר ניתן גם על הוספת מבנה טכני, שאינו מיועד לשהות של בני אדם, בתנאי שאין לו השפעה משמעותית על הסביבה הקרובה (על השכנים), כמו גם למבנים המיועדים לצורך עבודות זמניות, כמו פיגומים, אוהלים, מכולות וסככות – בהתאם לתנאים מסוימים.
הפטור חל גם על עבודות פיתוח בחצר הפרטית, כל עוד הן עומדות במגבלות של גובה, שמירה על ערכי טבע וכן הלאה. מן הראוי לציין כי הפוטר אינו פוטר את האחראים מלהודיע לרשות המקומית על הביצוע (במקרים מסוימים) וכן להקפיד לפעול בהתאם לתקנות והכללים הקבועים בחוק.
עם זאת, הפוטר בהחלט מקל על ההתנהלות, כי הוא מאפשר לכם לחסוך תהליכים מייגעים של הגשת בקשות והמתנה ארוכה לקבלת החלטה של הועדה.
חוק התכנון והבניה סעיף 149
סעיף 149 לחוק התכנון והבניה עוסק בהנחיות לפרסום הודעה על הקלה או שימוש חורג בקרקע. המטרה היא לוודא כי אף אדם לא נפגע מהחריגה או ההקלה שקיבל בעל השטח במסגרת הגשת בקשה להיתר בניה.
החוק מחייב את בעל השטח, מגיש הבקשה לחריגה, או הקלה, לפרסם בעיתונים, להציב שלט בחזית אתר הבניה, ואף לשלוח הודעות אישיות לכל הבעלים והמחזיקים בשטח עצמו, לכל הבעלים והמחזיקים בשטחים הגובלים במגרש הנדון וכן לכל מי שהועדה המקומית חושבת כי עלול להיפגע בגלל אישור הבקשה.
המטרה היא כמובן למנוע מצב שבו מישהו יבוא לאחר מתן ההיתר ויתנגד בתואנה כי לא ידע על התוכניות ועל ההיתר המיוחד וכי הוא נפגע מהמצב.
המתנגדים לבקשה או יותר נכון – לאישור הבקשה, יוכלו להגיש את התנגדותם לוועדה המקומית לתכנון ובניה במסגרת 15 ימים מיום פרסום המודעה (או יותר – בהתאם להחלטות הועדה המקומית).
חשוב לציין כי זהו חלק בלתי נפרד מהגשת הבקשה והוא אחד מתנאי הסף לקבלת ההיתר, לצד תנאים נוספים.
יש לוודא כי תהליך הפרסום התבצע בצורה מדויקת לפי הכללים והתקנות שנקבעו, אחרת הפרסום עשוי להיפסל והבקשה תידחה.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא תיקון 101 לחוק התכנון והבניה
למה קוראים לתיקון 101 "תיקון המרפסות"?
למעשה מדובר על כינוי פופוליסטי שאין בו אחיזה מציאותית במיוחד. התיקון עוסק בנושאים שאין להם ממש קשר למרפסות, אלא על תוספות בניה קלות, זמניות ופשוטות, כמו פרגולה, מחסן, גדר וכן הלאה.
מה החשיבות של סעיף 149 לחוק התכנון והבניה?
זהו סעיף המתאר את תהליך הפרסום של הבקשה לקבלת הקלה, או אישור לחריגות בניה, כדי לאפשר הגשת התנגדויות על ידי בעלי עניין שונים (השכנים למשל).
מתי נוצר תיקון 101 לחוק בניה?
תיקון 101 נכנס לתוקף בשנת 2014 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו והוא כולל בתוכו שינויים רבים, אשר נכנסו לתוקף באופן מלא החל משנת 2016.
האם תיקון 101 יכול לפגוע באיכות הבניה?
למעשה לא. התיקון קובע 3 מסלולי רישוי אפשריים בהתאם לאופי הבקשה לרישוי/היתר:
הליך רישוי מלא, הליך רישוי מקוצר, פטור מהיתר עבור עבודות ושימושים.