מה בדיקות אל הרס כוללות ומתי נדרש לבצע אותן
בדיקה לא הרסנית (בדיקות אל הרס) היא היבט קריטי להבטחת הבטיחות והאמינות של ציוד, רכיבים ומערכות בתעשיות שונות. טכניקות בדיקות אל הרס משתמשות בטכנולוגיות מדע ותעשייה כדי לבדוק את תכונות החומרים מבלי לגרום נזק לחלק הנבדק. המשמעות היא ש-בדיקות אל הרס חוסך כסף, זמן ומפחית את הסיכון לפציעה או נזק לחיי אדם.
בדיקות אל הרס כולל מספר טכניקות המשמשות לבדיקת איכות החומרים, הרכיבים והמערכות. ניתן לסווג את הטכניקות הללו לשש קטגוריות:
- בדיקה חזותית – בדיקה חזותית היא הצורה הבסיסית ביותר של בדיקות אל הרס, הכוללת בדיקה ויזואלית של פני השטח של חלק כדי לזהות כל פגמים או חריגות.
- בדיקת חלקיקים מגנטיים – טכניקה זו כוללת שימוש בשדה מגנטי כדי לזהות אי רציפות או סדקים בחומרים פרומגנטיים. חלקיקים מגנטיים מוחלים על פני החלק, והשדה המגנטי מושך אותם לכל אזור שבו יש אי רציפות.
- בדיקה אולטרסאונד – בדיקה אולטרסאונד משתמשת בגלי קול בתדר גבוה כדי לבדוק את המבנה הפנימי של חלק. גלי הקול נשלחים דרך החלק, וההדים החוזרים לאחור מנותחים כדי לזהות פגמים כלשהם.
- בדיקת חדירת נוזלים – טכניקה זו כוללת מריחת חומר נוזלי על פני השטח של חלק, אשר מחלחלת לכל סדקים או אי רציפות. לאחר פרק זמן מסירים את החומר העודף, ומפזרים חומר ייחודי על פני השטח כדי להדגיש את כל הפגמים.
- בדיקת רנטגן – בדיקה רנטגנית משתמשת בקרני רנטגן או בקרני גמא כדי לבדוק את המבנה הפנימי של חלק. הקרניים עוברות דרך החלק ומתגלות בצד השני, מה שמאפשר לזהות כל ליקוי.
- בדיקת זרם מערבולת – טכניקה זו משתמשת בזרם חילופין כדי להשרות שדה מגנטי בחומר מוליך. פגמים כלשהם בחומר ישבשו את זרימת זרמי המערבולת, אותם ניתן לזהות ולהשתמש לזיהוי מיקום וחומרת הפגם.
